תחומי טיפול

תחומי טיפול

דיכאון
 

דיכאון יכול לכלול מצב רוח ירוד, קושי לחוש הנאה, שינוי ברמה הרגשית (כגון אשמה, חרטה, יאוש, שנאה עצמית, עצב, ועוד), מחשבות על חוסר ערך עצמי, מוות או אובדנות, קשיי שינה (שינת יתר, קשיי הירדמות, יקיצה מוקדמת), קשיי קשב וריכוז, שינויים בתיאבון (מוגבר או מופחת) ועוד.

אנשים החווים דיכאון מדווחים רבות על שינויים גופניים כגון עייפות, בחילות, כאבי גב, כאבי בטן, כאבי ראש ועוד.

דיכאון (תגובתי) מתעורר לעיתים קרובות לאחר או במהלך מחלה גופנית, התמודדות עם מוגבלות פיזית וכאב כרוני.

שיחות יכולות לסייע בזיהוי, עיבוד ופתירת קונפליקטים לא מודעים ומודעים, הגברת יכולת ההתבוננות והמודעות העצמית ואיתגור המעגל הדיכאוני שהתפתח ברמה הקוגניטיבית-התנהגותית. שיטת הטיפול בה אני עוסקת הינה אינטגרטיבית ומשלבת גישה פסיכודינמית יחד עם CBT על פי הצורך.

טראומה וחרדה

אירוע טראומתי הנו אירוע כלשהו בעל עוצמה והשפעה נרחבת בחיי האדם.  פוסט טראומה עשויה להתפתח לאחר חשיפה לאירוע או למצב גורם דחק (קצר מועד או ממושך) שטבעו מאיים באופן חריג והוא עלול לגרום למצוקה קיצונית. למשל, תאונה קשה (תאונת עבודה, תאונת דרכים), מלחמה או קרב, נוכחות במוות של אחרים, היות האדם קורבן לפשע, אונס, טרור ועוד.

 הסימפטומים כוללים באופן מלא או חלקי:  חוויות חודרניות בהן האדם חי מחדש את הטראומה ( דרך "פלאשבקים", סיוטי לילה או חלומות, הימנעות מכל דבר המזכיר את הטראומה( כגון אנשים, מקומות ופעילויות), חרדה רבה ודריכות מוגברת, חוויה של חוסר ביטחון בעולם, שינויים רגשיים ( כגון ניתוק או קהות רגשית, כעס, אשמה, בושה),  עצבנות, קשיי שינה ועוד.

השינויים שתוארו מובילים לפגיעה תפקודית מבחינה חברתית, תעסוקתית, זוגית ובעצם החיים משתנים באופן משמעותי.

טיפול והחלמה

ניתן לעזור לאנשים המתמודדים עם פוסט טראומה. החוויות שתאורו מקשות על התפקוד היומיומי, על איכות החיים והן מעוררות סבל רב. אין אפשרות למחוק את הזיכרונות הקשים אך ניתן להפחית את הסבל, להגביר את חווית השליטה, לשפר את איכות החיים ואת הכוחות ולהחזיר את התפקוד בתחומים השונים.

חשוב לעבד את האירוע הטראומתי ולחזור באופן הדרגתי לתפקוד. שיטות הטיפול בהן אני עוסקת הן  EMDR ו SEE FAR CBT. לעיתים קרובות אני משלבת גם גישה דינמית המתייחסת לאבל ואובדן שבתהליך עיבוד הטראומה ויוצרת גישה אינטגרטיבית.

משברי חיים ומצוקה נפשית

משברי חיים הם חלק מחיינו. הם יכולים להופיע בעקבות כל שינוי בחיינו כגון מחלה גופנית, חוויה טראומטית, גירושין,  שכול, אובדן, עומסים ושינויים בחיי העבודה, המשפחה והזוגיים, פיטורין, פרידות, כניסה לגיל שלישי ועוד. שינויים אלה לעיתים צפויים ולעיתים אינם ניתנים לצפייה ולשליטה. כך או כך, הקושי, הכאב והסבל הנפשי יכולים לעורר מצוקה נפשית משמעותית.   

מצוקה נפשית מוגדרת כמצב רגשי, הכולל היבטים של דיכאון וחרדה, והיא יכולה לנוע ברצף מקל עד חמור ונגרמת מסיבות רבות. מדובר בתחושה ייחודית של חוסר נוחות שנחוות בתגובה לגורם מלחיץ או דרישה ספציפית. מצב רגשי של דיכאון מאופיין בעצב, בדידות, חוסר תקווה, רצון למות, קשיי שינה, בכי, אובדן כוחות וקושי לתפקד. חרדה מאופיינת בתחושת מתח, חוסר מנוחה, דאגה, דכדוך ופחד. מצוקה כוללת סימנים התנהגותיים, קוגניטיביים ופיזיולוגיים, כגון אדישות, חוסר ריכוז, כאב ראש, כאב בטן וסחרחורת.

 

על אף החוויות הקשות והמצוקה המתעוררת במשברי חיים, לעיתים מתגלה ההזדמנות לגדול ולהתפתח מתוך ההתמודדות עם מצבים מטלטלים. צמיחה מתוך משבר אפשרית בתהליך טיפולי.

אובדן אבל ושכול

אובדן אבל ושכול הם חלק בלתי נפרד מחיינו מתחילתם ועד סופם. אנו נפרדים ומאבדים אחרים כמו גם חלקים מעצמנו.

ישנם סוגים שונים של אובדן.

לעיתים האובדן הוא בעקבות שכול (אובדן אדם קרוב למשל) או יכול להתעורר בעקבות אובדן של יכולת כלשהי גופנית או/ו רגשית. ישנם אובדנים שהינם צפויים וטבעיים ויש כאלה שהם מתרחשים באופן פתאומי ללא יכולת לשלוט או לצפות מראש.

לעיתים חוויה של אובדן מעוררת היבטים טראומטיים ולהיפך טראומה כרוכה בחוויית אובדן. אובדן מערער את חיינו ואת רווחת נפשנו. יכול להתעורר רגש עמוק של צער וכאב נפשי. תהליך האבל שבעקבות האובדן הוא חשוב, הישרדותי וטבעי ויש לו מטרה ברורה שהיא לאפשר רגיעה והסתגלות מיטיבה לחיים.

לעיתים מאפייני האובדן והתגובות אליו מקשים עלינו לעבד את האובדן וקיימת חשיבות בפנייה לעזרה מקצועית. בתהליך של טיפול נפשי ניתן לחבור לכאב, להתבונן במתרחש בנפש ומסביב, לעבד את האובדן והשינויים.

הפרעות כאב

במצבים בהם הכאב נגרם לאורך זמן רב ולא מצליח להתרפא – זהו כאב כרוני. הכאב הוא התסמין הנפוץ ביותר בכל המחלות ומהווה סיבה עיקרית לפנייה של מטופלים לעזרה רפואית.

בסקר אירופאי שנערך ב-2003 ובו השתתפו 46 אלף איש ב-16 מדינות באירופה (בהם 4,839 בישראל), נמצא כי 19 אחוז מהאוכלוסייה בישראל סובלת מכאב כרוני במשך שישה חודשים לפחות ובעוצמה בינונית ומעלה (גור-אריה ובריל, 2008). 

כל גירוי המתפרש ככאב מוביל לתגובה שונה אצל בני אדם שונים ואף יכול להוביל לתגובה שונה אצל אותו אדם, העשוי להגיב לגירוי מסוים פעם בצורה זו, ופעם בצורה אחרת. ההתמודדות עם כאב כרוני לעיתים קרובות מלווה בדיכאון, חרדה, שינויים רגשיים ( כגון תסכול, מתח, כעס, ואף תגובות של אבל). הכאב פוגע באיכות החיים, בתפקוד התעסוקתי, החברתי, והמשפחתי.

מעבר להתמודדות עם עוצמת כאב משמעותית וחוויה פיזית קשה, עולה חוסר וודאות לגבי האבחנה ודרכי הטיפול וכך התסכול מתגבר. 

ניתן לסייע לאנשים המתמודדים עם כאב כרוני במגוון דרכים.

כיום הולכת ומפתחת ההבנה כי קיים קשר הדוק בין הגוף הפיזי לבין עולמנו הפנימי, הרגשות, המחשבות, הקונפליקטים הלא מודעים והמודעים. באמצעות פסיכותרפיה ניתן לזהות דינמיקות נפשיות השזורות בגוף, לעבד מחשבות וחוויות רגשיות ולשאוף לשיפור איכות החיים יחד עם תפקוד מסתגל יותר.